טיפה אחת של מים נופלת משמים אל הקרקע מתקרבת ובלי צליל כך מתרסקת ואחריה מופיעות גם עוד ועוד ועוד טיפות זו לצד זו הן מתנפצות שלולית קטנה הן מולידות אך הן בכלל לא אחרונות כי עוד טיפות אז מצטרפות והשלולית גדלה מאוד בעוד טיפה ועוד ועוד ואז טיפה אחת בדרך חוששת לשניה, בערך תוהה לרגע מה יקרה לה כשתתרסק כמו קודמותיה הרי תיתן היא מעצמה אולי תרגיש קצת ערומה תשלח גלים אל הצדדים תזיז שכנות וגם שכנים אולי עדיף להתחרט להיות פוליטיקלי קורקט לא להקריב כלל מעצמה לשמור מרחק מהזרימה להיות יותר טיפת שומן שגם אם יעבור קצת זמן היא תשאר כולה שלמה הרחק מכל המהומה אך מה שווה ההתרסקות אם תסתיים היא בבדידות? האין זה לא עדיף להיות ביחד עם כל הטיפות? לחוות קירבה וגם אחווה תחושת ביחד, נחמה אחוות טיפות שבשלולית אפילו אם היא רק זמנית כך התלבטה היא הטיפה בכל דרכה אל הרצפה ואז פתאום, למזלה נפל האסימון שלה היא התרסקה עם חברותיה פתחה רחב את זרועותיה וויתרה על כל שביב ריחוק הבינה, מה חזק הוא החיבוק נתנה היא מעצמה להן והן חלקו משלהן וכך היו כל הטיפות מרוסקות אבל שמחות חולקות את השלולית ביחד תומכות ומחבקות בלי פחד
