• נינה דר

שלכת

עץ גדול, עומד יציב

חזק, על הסנאים חביב

עלים רבים, כולו ירוק

נקר אוהב עליו לדפוק


מלא חיים, תמיד שוקק

לבוא הבוקר משתוקק

השמש מעליו עולה

היא מחממת, מזינה


עסוק מאוד העץ הזה

הוא מאכיל שבלול רזה

דואג הוא לכולם לצל

ולעולם לא מתעצל


מצמיח עוד ענף ועוד

קצת מחזק את היסוד

מחזיק היטב את הציפור

עוזר לה מוזיקה ליצור


צופה בטור של נמלים

אשר עוקפות בורות, ימים

סובל בשקט אם חתול

שורט אותו בעת בלבול


מגן משמש על כלבלב

תומך בילד קצת שובב

מציג פרחים, נותן פירות

וגם מנציח אהבות


הוא באמת מאוד עסוק

ואין לו זמן לסתם פינוק

מרגיש חזק ללא גבולות

את החיים מוכן לחיות


אך אז מגיע חורף קר

עוזב אפילו הנקר

גם נמלים וגם סנאים

לאנשהוא נעלמים


וגם העץ סובל מקור

מתגעגע אל האור

תוהה לאן נטשו כולם

מרגיש לבד קצת בעולם


אך לא מוכן הוא לוותר

ומתאמץ הוא אף יותר

מציג לראווה עלים

בכל מיני ושלל צבעים


צהוב, כתום, אדום של אש

הוא לא מוכן להתייאש

רוצה למשוך אליו חיות

לצבור עוד כמה חוויות


נראה מדהים, שופע אור

בולט על רקע האפור

משקיע שם את כל כוחו

לשמור על הצבעים שלו


אבל הטבע אכזרי

לא מתחשב, לא אבירי

וכשמגיע זמן לנשור

כבר לא ניתן זאת לעצור


העץ מתחיל עלים לשכול

אחד אחד, נופלים בלי קול

ובמהרה העץ נותר

ערום, בודד ומיוסר


עומד הוא שם כולו שפוף

כמהה לחיבוק, ליטוף

חסר תקווה, מלא ייאוש

מרגיש חסר אונים, תשוש


אך אז הטבע שוב מופיע

קצת לא מבין מה פה מפתיע

הרי תמיד כך החיים

עולים, יורדים, צוחקים, בוכים


הוא מחמם האדמה

מחזיר צלילים אל הדממה

קורא לשמש לחזור

מחזיר צבעים אל האפור


ועל ענף קטן בעץ

עלה לפתע מבצבץ

ירוק בהיר, עדין, דקיק

פצפון, אבל תקווה מצדיק


העץ פוקח את עיניו

מותח קצת את כל שריריו

מתחיל לחוש תחושת שליחות

עלים מצמיח בנחישות


וכך העץ חוזר לחיות

מחזיר אליו את החיות

את השבלול והסנאים

את הכלבלב, הציפורים


לומד הוא שוב שיש שמחה

וחברות ואהבה

אוגר כוחות וגם תקווה

עד השלכת הבאה




0 צפיות