אי שם יושב לו כלב ים
על קרח שנראה איתן
לא מתאר לו שתחתיו
כבר נוצרים סדקים עכשיו
הוא לא יודע כלום על כך
שוכב בשמש, מחוייך
לבו שקט, בטנו שבעה
הוא נהנה מכל שניה
ואז לפתע בום גדול
הוא התרסק לתוך השכול
שברים של קרח וגלים
ניתזו לכל הכיוונים
הוא נעלם וזה חבל
יש שיגידו ביש מזל
אך יש גם דרך זאת לראות
בלי להזיל בכלל דמעות
זכה אותו כלב הים
לחוות כל רגע כמושלם
ומחייו הוא נהנה
עד השניה האחרונה
יש איזושהי התפכחות
בהבנה שאין זו שטות
שהחיים אכן שבירים
כמו קרח דק על פני ימים
אז די מאושר להסמיק
כדאי מצפון קצת להשתיק
לא להרגיש רע על הטוב
ורק לחיות ולאהוב!
