• נינה דר

מצבה

לפעמים בי חולפת כזו מחשבה

מה יגידו עלי יום אחד בלוויה

מה יאמרו שהייתי, איך אותי יציירו

מה ישאו בליבם, איך אותי יזכרו.


פעם דמיינתי שיגידו 'גאון'

מבריקה, חכמה ומוחה שווה הון

היא גילתה תגליות, ופיתחה גם תרופות

היא הצילה חיים ושינתה גורלות


אבל זה לא קרה

החיים התערבו

ושנה ועוד שנה ועוד שנה

אל הריק נשאבו


בקושי הצלחתי לסיים לימודים

לחפש עבודה, לקום בבקרים

לשרוד ביומיום, להרוויח פרוטה

להגיע בערב כולי מרוטה


קרה גם שדמיינתי שיגידו 'מלאך'

שטוב לעשות בעולם הוא נשלח

כל כך רציתי להציל, לרפא, לטפל

להיות האור של אדם ברגע אפל


ראיתי עצמי כאדם כולו טוב

אך במהרה התאכזבתי כשהבטתי קרוב

הסתבר שבפנים לא הכל הוא ורוד

וקשה להמשיך להסתיר את הסוד


אני כלל לא קדושה

לפעמים די קשה

לא תמיד מכילה

או מראה די חמלה.


רציתי להיות עיתונאית משפיעה

וחלמתי שאהיה גם סופרת ידועה

קיוויתי להצליח לעורר השראה

או לפחות להיות קצת, מעט חשובה



אבל לא.

לא גאון, לא מלאך

לא רופאה, לא סופרת

אין לי די חשיבות

ואין שום השראה שאני מעוררת


אך אז עם הימים, עם חלוף השנים

התבהר מה ארצה שיהיו המילים

הסתבר שהמהות של הכל עבורי

זה משפט די קצר, לא כזה יומרני


אז נשאר רק שמישהו ירצה זאת לכתוב:


היא הייתה אהובה וידעה לאהוב




© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

© כל הזכויות לתוכן אתר זה שמורות לנינה דר 2018