• נינה דר

התמימות

אני קמה בבוקר לתוך הרגשה

נעימה, רגועה של תקופה חדשה

הקלה מהקושי, קלילות באויר

תקווה שאולי עוד אפשר להחזיר


להחזיר את החיים למסלול, לשגרה

להרגיש קצת שפיות ולעיתים גם שלווה

לקום בלי לחשוב מחשבות של קיום

לצאת ליומיום בלי תחושה של איום


להחזיר קצת תמימות, אמונה שאפשר

לפתור כל בעיה, לעמוד באתגר

שגם כשקשה, זה פשוט יעבור

נצא מן הביצה, נטפס מן הבור


בעבר באמת עוד הייתי תמימה

באמת עוד היתה לי כזו אמונה

שהיה ביש מזל, קורה לכולם

ועכשיו זה אחרינו, לעד נעלם

חשבתי, מזל, היה קשה אך נגמר

והכל כבר יהיה בסדר מחר


הייתי נותנת המון משמעות

למיני סימנים, ממציאה פרשנות

היא הלכה, הבוקר, לראשונה צעדה

זה אומר שכעת יהיה טוב, זו עובדה

והחורף נגמר, האביב כבר הופיע

אז הכל ישתפר והאושר יגיע


כך חשבתי באמת, בלי שנייה לפקפק

לא שמעתי שכבר השעון מתקתק

הספירה לאחור כבר החלה שנית

זה הכל אשליה, השלווה היא זמנית


החיים לא בנויים כך שקושי נגמר

ולנצח יש רוגע, שפשוט כך נשמר

מסתבר שניסו לי זאת כבר להסביר

אך אני לא רציתי בכך להכיר


החיים כמו גלים, מתקרבים, מתרחקים

לשניה הם גבוהים, גועשים, חזקים

אך לרגע תסיט מבטך לצדדים

ותראה שהם כבר על החוף מתרסקים


ואז רגיעה, התאספות השברים

התאפסות, התחזקות, חזרה לחיים

הגל שוב איתן, גועש בלי הפסק

אך גם הוא בסופו, כמו קודמיו, יתרסק


חייבת אני להודות שתחילה

כשגיליתי זאת, חשתי תחושת נפילה

איך כעת אתמודד עם כזו הבנה

איך אוכל להפסיק להיות בת יענה


אך אחרי הגילוי הראשון, המחריד

כשקצת התרגלתי לרעיון המטריד

הפתיעה אותי עוד כזו מחשבה

שהביאה איתה מעט הטבה


בתוך הייאוש, כשהסוף הוא ברור

כשהכל יכול לקרוס בהינף של גפרור

יש מעט נחמה בכך שעתה

העתיד קצת צפוי, יש תחושה של שליטה


כבר מובן שמושלם לעולם לא יהיה

אבל יאללה, אנחנו כבר פה, שיהיה

לפעמים נהנים, לפעמים נלחמים

ותמיד מקווים לא להיות בודדים


התמימות אולי מתה, אך אנחנו עוד לא

כל אחד פה כותב את הסיפור שלו

השביל אותנו מוביל, לא ידוע לאן

אך תקווה תמיד יש, כל עוד אנו עוד כאן




© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

© כל הזכויות לתוכן אתר זה שמורות לנינה דר 2018