• נינה דר

לא לוותר

הכי פשוט זה לוותר

כשאין כבר כח כלל יותר

כשעייפות כה עצומה

אופה ייאוש, עטוף אשמה


מאוד רוצים להתחזק

ולהפסיק להיזרק

אך העיניים נסגרות

והרגליים לא נושאות


רק עוד טיפה רוצים לישון

לצבור קצת כח, קצת רצון

ואז הכל יהיה בסדר

כך מקווים, כן? זה לא נדר


אבל זה כלל לא משנה

מה שנרצה, מה נקווה

להם יש תוכניות שונות

איתנו לא מסונכרנות


לילה אחד, היה סיוט

הוא מדמעות היה סחוט

ישבנו יחד בחיבוק

עלי נרדם לו בסיפוק


ולילה קודם מה קרה?

היא מלמלה, שירים זימרה

דרשה חלב וגם מוצץ

וכך הלילה התנפץ


ואז גם וירוס הצטרף

מזה כבר בא להתעלף

שעה רצוף אולי ישנה

ושאר הזמן היא חרחרה

התעטשה, השתעלה

מצד לצד התגלגלה


ואז הערב, נס גדול!

הם נרדמו ללא מכשול

ואתה שמח, זה סימן

הלילה לא יהיה לבן!


אבל אתה רק בן אדם

חושב, הנה, אני נרדם

ולאחר שלוש שעות

עדין צף בין מחשבות


וכך עוברים ימים, לילות

ולא זוכרים כבר איך לחיות

רק מנסים שלא לקרוס

על העולם פחות לכעוס


ואז אני רואה אותה

אל הספה היא מביטה

כי שם מונח משחק נחשק

אשר ממנה מרוחק


היא צועדת צעד ונופלת

אך לשניה לא מתבלבלת

עומדת שוב וממשיכה

קצת בזחילה, קצת הליכה


והנה היא מול הספה

מותחת כבר את כל גופה

ידה מושתת, מתוחה

אך למשחק לא מגיעה


היא מתכוננת לטפס

מוצאת במה להיתפס

ואת רגלה היא מניפה

מעל הראש כמו קופיפה


אך היא תינוקת קטנטנה

ולא מספיק פה 'כוונה'

היא מנסה מאוד אבל

בינתיים לא הולך לה כלל


היא משמיעה צווחת תסכול

אבל הראש נשאר צלול

היא מתקדמת לימין

שם נחה לה בובת דולפין


היא נעמדת על ראשה

דורכת כך ללא בושה

ואת רגלה שוב מניפה

הפעם עם יותר תנופה


בציפורניים נאחזת

במטרה היא מרוכזת

מושכת היא בכל כוחה

הרגל מוסיפה דחיפה


ואז לפתע מצליחה

מוצאת עצמה על הספה!


כעת היא כלל לא ממהרת

במקום עלייתה עוצרת

וישובה זקופת קומה

מוחאת כפיים לעצמה


ואז פונה אל המשחק

ובעינה ניצוץ ברק

היא לא ויתרה, היא נלחמה

וכך הגשימה חלומה


אז מה נותר לי לעשות

כשמול עיניי ילדה כזאת?


נראה שדי, ברירה כבר אין

וודאי מספיק להתבכיין

ללמוד ממנה קצת יותר

ולעולם לא לוותר